עתיד טכנולוגיית התשלומים (ולמה זה חשוב)

חלק גדול מחיי היום-יום של אנשים סובב סביב חילופי סחורות ושירותים תמורת סחורות ושירותים אחרים. בעבודה שלנו אנחנו מייצרים מוצרים או מספקים שירותים שאחרים רוצים או צריכים, ומוציאים את הכסף שאנחנו מרוויחים על דברים שאנחנו רוצים או צריכים.

האבולוציה של הכסף והתשלומים

מאז תחילת החברה האנושית עברנו כמה שינויים גדולים באופן שבו אנחנו סוחרים. בקירוב רב, אפשר לומר שהשלבים היו:

סחר חליפין: החלפה ישירה

יש לי פרה, לך יש תרנגולות. אנחנו מחליפים תרנגולות בפרה.

החלפה תמורת משאב נדיר

יש לי פרה, לך יש זהב. אני מחליף את הפרה שלי בזהב ורוכש דברים אחרים בעזרת הזהב. 

מטבע מגובה משאב

במקום לסחוב זהב או משהו דומה, שטרות נייר או מטבעות מייצגים כמות של משאב נדיר כמו זהב, שמאוחסן בכספת.

מטבע פיאט

מטבעות מודרניים כמו היורו, ה-USD והלירה שטרלינג הם מטבעות פיאט ואינם מגובים בשום משאב בעולם האמיתי. אנשים רבים מאמינים שכן, אבל זה לא כך. מטבעות פיאט נוצרו כדי לתת לבנקים מרכזיים ולממשלות שליטה רבה יותר בכלכלה, שכן הם יכולים ליצור ממנו כמה שהם רוצים או כמה שפחות, ובתיאוריה לאזן את האינפלציה הנגרמת מהגדלת היצע הכסף (שמדללת את ערך המטבע במחזור) באמצעות ריביות ואמצעים אחרים.

תשלומים דיגיטליים

כיום רוב התשלומים הם דיגיטליים, מה שאומר שמטבע פיזי כבר לא נדרש לרוב העסקאות, לפחות במדינות המערב.

השלב השישי באבולוציה הזאת הוא טכנולוגיית הבלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים.

פיאט; ריכוזיות יתר ושליטת יתר?

קל לבקר את היעילות של מטבעות פיאט בייצוב הכלכלה, שכן אפשר פשוט לראות את מחזור הפריחה והמשבר המתמשך שכולנו מכירים יותר מדי, את האינפלציה המזנקת ואת חוסר הסיפוק הגובר. יותר ויותר אנשים מבינים שהנרטיב של “דברים נעשים יקרים יותר” בגלל אינפלציה נובע בעצם מ“הערך הפוחת של הכסף שלנו”.

הצד השני של הטיעון נגד המודל הנוכחי הוא רמת הריכוזיות והשליטה ההולכת וגוברת שמחזיקות בה ממשלות ובנקים. בעולם אידיאלי זה לא היה משנה, אבל כשהיצע הכסף, הריביות וכדומה משמשים ככלים פוליטיים בידי קבוצות עם השקפות פוליטיות מתחרות, קשה לקוות ליציבות ותכנון לטווח ארוך. באופן דומה, קשה לדמיין שמדיניות בנוגע לתנועה חופשית של כספים בין יחידים, חברות ומדינות נחקקת באופן ניטרלי בנסיבות כאלה.

מערכות תשלומי פיאט דיגיטליות מודרניות נשענות על פנקסים מרכזיים מורכבים להפליא (רשימות של עסקאות). הריכוזיות של הפנקסים האלה אומרת שלחברות שעומדות מאחוריהם יש אפשרות להפעיל שליטה עצומה על חברות בודדות ואפילו על תעשיות שלמות.

אם נותנים פיזית מטבע פיאט למישהו אחר, אין לנו אותו יותר. זה אינטואיטיבי, וזה מה שאנחנו מדמיינים שקורה בכל העסקאות שלנו אפילו היום; אנחנו מדמיינים כסף פיזי שעף באוויר ליעדו.

ועם זאת, זה נכון רק כשמדברים על מטבע פיזי; שטרות נייר ומטבעות. המציאות היא שרוב מטבע הפיאט אפילו לא קיים בצורה פיזית. הוא, ברובו, רק מספרים במחשבים. כדי לעקוב אחרי מי שלח מה למי, ולכן אחרי היתרה של כל אדם, אנחנו נשענים על מתווכים. לפעמים, הרבה מתווכים!

הבלוקצ'יין מציע חלופה. הרעיון המרכזי שהופך את טכנולוגיית הבלוקצ'יין למפתח במעבר מהמודל הנוכחי הוא היכולת להעביר בעלות על נכסים דיגיטליים בלי צורך בפנקס מרכזי. בפשטות, ואף שזה אולי לא נראה כך מכל מה ששמעתם בתקשורת המיינסטרים, זה הופך נכסים דיגיטליים לדומים יותר לנכסים פיזיים. 

חזרה לביזור

במערכת מבוזרת, יחידים מאחסנים את העושר שלהם בכל צורה שהם בוחרים ו/או מקובלת בחברה שלהם. עם חלוף הזמן, זה הפך לפחות ופחות שכיח, בעיקר בגלל חששות לגבי אבטחה. “הכסף שלי בטוח יותר בכספת של הבנק מאשר מתחת למזרן”, אנחנו מניחים.

ארנקים בבלוקצ'יין הם בעצם כספות בנק אלקטרוניות מאובטחות מאוד שאפשר לגשת אליהן מכל מקום. מה שאנשים לא מצליחים להבין לעיתים קרובות הוא שמערכת מבוזרת יותר היא פשוט חזרה למה שנעשה ברוב ההיסטוריה האנושית; שמירה עצמית על החסכונות של עצמך.

אז לסיכום, למרות כמה שרבים מאמינים שטכנולוגיית הבלוקצ'יין והקריפטו מורכבות, שליחת 1 USDT, למשל, בבלוקצ'יין דומה הרבה יותר להעברת שטר דולר פיזי מאשר לשליחת העברה בנקאית של 1 USD.

ההשלכות הרחבות יותר

ההשלכות הרחבות מרחיקות לכת ועשויות לשנות את העולם. 

• כמה שליטה אנחנו רוצים על הכספים שלנו?
• האם עלינו להמשיך לאפשר לממשלות ולבנקים מרכזיים לשלוט בהיצע הכסף, באינפלציה ובריביות?
• איך אנחנו שומרים על איזון נכון בין ביזור לאבטחה; גם של הפרט וגם של הכלל.