הפוסט הזה לא מכיל את התשובה לחידה של איך לבטא ערך, אבל אני מקווה שהוא יעזור להרחיב את הראש ולעורר שיחות. כדי לדמיין מחדש את הכלכלה העולמית עם ספרי חשבונות מבוזרים, אנחנו צריכים גם לדמיין מחדש את הפרדיגמה של איך אנחנו מבטאים כמה דברים שווים.
בשביל מה שזה שווה…
העבודה במשרה מלאה בתעשיית הקריפטו (ובתעשיית התשלומים, אבל אנשים מתעלמים מהחלק המשעמם יותר הזה כשאני אומר להם במה אני עובד) מביאה תופעת לוואי מעצבנת במיוחד; הפרשנות האינסופית על ה“מחיר” של הקריפטו מצד האנשים סביבי:
- “אוף… הקריפטו ירד מאוד השבוע, Joe”
- “ראית כמה הקריפטו עלה הבוקר?”
- “קראתי שהקריפטו במצב רע. אתה בסדר?”
- “ביטקוין עומד על 60 אלף דולר כרגע, נכון? וואו, אולי הייתי צריך להקשיב לך בפעם הקודמת ששאלתי אותך”
לפעמים אני מנסה לגרום להם להבין את הרעיון של “זום אאוט” (לחשוב יותר לטווח ארוך). בפעמים אחרות אני מנסה לערב אותם בשיחה על מה דברים שווים; מה הערך של כל מטבע, מה מחיר המניה של Tesla (טסלה) היום ולמה, איפה שווי השוק של נפט גולמי ולאן הוא הולך בהשוואה לצריכת הדלק (MPG) שמקבלים מהדלק שקונים, וכדומה. העיניים שלהם נוטות להזדגג ולעיתים רחוקות מושגת התקדמות.
למרבה המזל, יש לי עכשיו בלוג שבו אפשר להוציא את זה מהמערכת.
אז הנה רשימה קצרה מאוד, ללא סדר מסוים, של דברים שכדאי לשקול שאולי יעזרו לעורר כמה מחשבות על כך שהקצאת ערך למשאבים, לסחורות ולשירותים רחוקה מלהיות פשוטה כמו הקצאת סכום במטבע פיאט אליהם.
- בעיית ההשוואה
- היצע כסף
- ערך נסיבתי
- ערך ראשוני מול ערך משני
- ערך סובייקטיבי
- איך טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לעזור
בעיית ההשוואה
כנראה שהנושא הראשון שצריך לשקול כשמחליטים כמה משהו שווה הוא היחידה שבה משתמשים כדי למדוד את אותו שווי.
כשמישהו שואל אותי כמה אני גבוה (מה שקורה לעיתים קרובות כי אני גבוה מהממוצע), לפעמים אני עונה “כל כך גבוה!” (ומחזיק יד אחת בגובה ראשי). בפעמים אחרות אני עונה “1 Joe גובה”. זה דבר מטופש להגיד, אבל הוא גם מכיל נקודה רצינית.
כמה שווה 1 ביטקוין? בהשוואה למה? הדרך היחידה לענות בדיוק של 100% היא ש1 ביטקוין = 1 ביטקוין.
אז 1 USD = 1 USD, 1 ק״ג זהב = 1 ק״ג זהב, 1 EURO = 1 EURO, 1 Joe הוא 1 Joe גובה… וכן הלאה.
כפי שנדון בפוסטים קודמים, כל הרעיון של סחר ומטבע הוא שאנשים רוצים להחליף זה עם זה דברים שאינם זהים. באופן כללי, מאמינים שאפשר לבטא ערך במדויק ובאופן אוניברסלי באמצעות ערך במטבע פיאט. אבל תראו!:
בתרשים הזה אפשר לראות בבירור שהדולר הקנדי מול הדולר האמריקאי אינו תמיד “שווה אותו דבר”, ולהפך.
אבל רגע, אם אנחנו מדברים על מטבע פיאט, יש שורה שלמה של בעיות אחרות; היצע כסף, אינפלציה… והעובדה הפשוטה שהוא אינו מגובה בשום דבר מוחשי בכלל!
מה היצע הכסף עושה לכמה דברים “שווים”
מה היצע הכסף עושה לכמה דברים “שווים”
דמיינו אי קטן. אף אחד לא עוזב ואף אחד לא נכנס. באי יש בסך הכול מיליון IID (Imaginary Island Dollars) במחזור. זה מספיק כדי שתושבי האי ישתמשו בו בחיי היום-יום שלהם והכלכלה המקומית עובדת מצוין.
עכשיו, דמיינו שלגוף המנהל של ה-IICB (הבנק המרכזי של האי הדמיוני) יש רעיון גאוני להגדיל את השגשוג של האי; הם יוצרים עוד מיליון $IID ומחלקים אותו לאוכלוסייה באופן יחסי לכמה שכבר יש לה.
פתאום, כמו בקסם, לכולם יש כפול כסף מקודם! הידד!
מה הייתם מצפים שיקרה למחירים? אם לפני הכפלת היצע הכסף כיכר לחם עלתה 1 $IID, האם היא תישאר ב-1 $IID? האם כל תושבי האי יוכלו לקנות בתים ששווים כפול ולנהוג במכוניות מפוארות הרבה יותר?
ומה אם הם יטיילו בחו״ל ויחליפו את ה-$IID שלהם ל-$USD? האם הם פתאום יוכלו לקבל כפול סכום של מטבעות אחרים גם בבית החלפת המטבע בשדה התעופה?
בלי להיכנס לפרטים, אני חושב שכל האינטואיציה שלנו אומרת לנו שזה לא יהיה המצב. אחרת, כל הבנקים המרכזיים היו עושים את זה כל הזמן (אפילו יותר ממה שהם כבר עושים!). מחירים ושערי חליפין של מטבע חוץ היו מותאמים כדי לפצות על המטבע החדש במחזור, ו-1 $IID היה בעל בערך חצי מכוח הקנייה של 1 $IID לפני תחילת הניסוי.
זה, במונחים פשוטים מאוד, מה שקורה למטבעות הפיאט שאנחנו משתמשים בהם בחיים האמיתיים. כוח הקנייה של המטבע מדולל על ידי הכסף החדש שמוזרק למערכת.
אז לפי ההיגיון הזה, את הערך של מטבע אפשר להגדיר בצורה שימושית יותר לפי מה שאפשר לקנות איתו, ולא להפך.
אז… כמה גרם לחם שווה 1 $IID? או אפילו, כמה כיכרות לחם שווה הלמבו הזה?
ערך נסיבתי
האם הייתם מעדיפים למבורגיני או כיכר לחם?
ומה אם המשפחה שלכם גוועת ברעב?
אחת הבעיות הנוספות שאנחנו נתקלים בהן כשמנסים להגדיר ערך היא שמה שיקר יותר ברגע אחד אינו בהכרח יקר יותר ברגע אחר. הדוגמה שלמעלה היא מהברורות ביותר; הדברים ה“יקרים” ביותר בעולם, במונחי ערך שווה ערך בפיאט, יהיו לעיתים קרובות חסרי ערך לגמרי במצבים קיצוניים כמו אסונות טבע, מלחמה או קריסה כלכלית.
כולנו ראינו סרטי אפוקליפסה, מהסוג שבו אנשים מוצאים את עצמם דחופים למצבים נואשים. אוכל, מים, מעדר או מקל חזק יכולים לעשות את ההבדל בין חיים למוות. האם הייתם בוחרים טבעת יהלום או גרזן במהלך אפוקליפסת זומבים?
ערך ראשוני מול ערך משני
למדתי פסיכולוגיה ברמת A-Level (לפני האוניברסיטה) ואזכור תמיד משהו שהמורה שלי לימד אותנו על כסף פיאט.
הוא הדגים את זה בכך שהוציא מהכיס שלו כסף נייר וקרע אותו. זה גרם לכולם (סטודנטים עניים שרוצים כסף לבירה) להיות עצבניים מאוד; היו ממש התנשפויות של הלם! אחר כך הוא ציין שתגובה כל כך חזקה להרס של פיסת נייר היא די מוזרה. שיחזרתי את הניסוי הזה עם אנשים פעמים רבות לאורך השנים.
אי אפשר לאכול כסף, אי אפשר לבנות מחסה מכסף, אי אפשר לשתות כסף… כמובן, אפשר להשיג משאבים ראשוניים עם כסף כל עוד עדיין מאמינים באופן כללי שהוא שווה משהו, אבל הוא פשוט אינו משאב ראשוני! למרות זאת, הדרך שבה המוח האנושי עובד, הקלות שבה אנחנו יוצרים קשרים סמליים, הופכת את הכסף לאולי הדבר היחיד שאנחנו רואים כמשאב ראשוני, כשהוא למעשה אינו כזה.
יש לכך השלכות עמוקות על האופן שבו הכלכלה שלנו עובדת, על האופן שבו אנשים רבים מעריכים כסף, לעיתים קרובות מעל הכול. אנשים צוברים עוד ועוד כסף, גם אחרי שכל הצרכים הראשוניים שלהם כוסו יותר ממה שצריך, באותו אופן שסנאים אוגרים בלוטים.
ערך סובייקטיבי
מדד הערך האחרון שאזכיר להיום הוא הערך הסובייקטיבי והאישי שכל אחד מאיתנו מקצה לדברים.
מיצירות אמנות גדולות ועד תכשיטים קטנים שאספנו במהלך חיינו, פריטי אספנות או תצלומים, לכל אחד מאיתנו יש דברים שהם לא יסולאו בפז בעינינו, אבל לא שווים דבר לאף אחד אחר.
באופן דומה, כל אחד מאיתנו ישלם פרמיה על דברים מסוימים שאחרים לא היו רואים בהם שום ערך.
זו ידיעה כללית, למען האמת. משהו שאמא שלי אמרה לעיתים קרובות כשתמחרה מוצרים בעסק המשפחתי:
- כמה לדעתך זה שווה, אמא?
- מה שמישהו ישלם עליו, Joe!
אם באמת חושבים על זה, הרעיון שכסף פיאט שווה משהו בכלל הוא סובייקטיבי. הוא עובד רק כי זו אמונה שרוב האוכלוסייה שותפה לה.
איך בלוקצ'יין יכול לעזור לתת קצת בהירות?
לפני שאסכם, אני רוצה לחזור ולהדגיש שהנקודות שלמעלה לא נועדו לתת תשובות. במקום זאת, אני מעלה נושאים שהרבה אנשים לעיתים רחוקות חושבים עליהם. כדי לדמיין עתיד טוב יותר, צריך קודם להיות מודעים למציאות של מה שכבר יש.
יש כמה דרכים שבהן בלוקצ'יין יכול לעזור לספק קצת בהירות בנושאים שלמעלה:
סוף לאינפלציה, או אינפלציה מבוקרת יותר
במטבעות מבוססי בלוקצ'יין, ההיצע הכולל במחזור גלוי לגמרי לציבור. ההיצעים של CBDC (מטבעות דיגיטליים של בנק מרכזי, או “פיאט מבוסס בלוקצ'יין”, אוהבים או שונאים) היו כנראה נתונים לבחינה צמודה בהרבה מצד הציבור הרחב מאשר מודל הפיאט ה“מעורפל” הנוכחי.
טוקניזציה של נכסים ראשוניים בעולם האמיתי
זהב, מים, אנרגיה, פחמן בצורת יערות גשם… האפשרויות אינסופיות. זה נושא שאני נלהב ממנו במיוחד.
גלובליזציה אמיתית של הכלכלה
גלובליזציה היא מילה גסה בחוגים מסוימים, אבל אני מאמין שסחר גלובלי חסר גבולות יכול להוביל לשגשוג גדול לאנושות.
פחות מתווכים
פחות צורך באנשים, בחברות ובממשלות לעקוב אחרי עסקאות בפנקסים אומר פחות עבודה שצריך לעשות, פחות עמלות ויעילות גבוהה יותר של המערכת.
כמובן, אחזור להרבה מהנושאים האלה, אבל טוב להעלות חלק מהמושגים האלה לדיון נוסף.
בבקשה השאירו תגובות למטה. אני אוהב לשמוע את המחשבות והמשוב שלכם.
