כריית קריפטו: הדיון על האנרגיה

כריית קריפטו היא אחת הדרכים החלופיות הפופולריות שבהן אנשים מרוויחים כסף מקריפטו. מעבר לכך, אי אפשר ליצור מטבעות חדשים, ועסקאות קריפטו רבות אינן יכולות להתרחש בלי כורים.

עם זאת, כרייה צורכת הרבה חשמל ופוגעת בסביבה. 

בגלל ההשפעה הסביבתית שלה, יש אנשים שמתנגדים לפעילות כריית ביטקוין. אבל ההתנגדות שלהם לא ממש עצרה את אלפי הכורים ברחבי העולם, ומספרם ממשיך לגדול.

איך יחידים ועסקים יכולים לתרום להפחתת הסיכונים האטמוספריים השונים הקשורים לכריית קריפטו? המשיכו לקרוא כדי לגלות. 

מהי כריית מטבעות קריפטוגרפיים?

כרייה היא התהליך שבאמצעותו ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים דומים מאמתים עסקאות ויוצרים מטבעות חדשים. היא כוללת אנשים הנקראים כורים שפותרים חידות מתמטיות כדי להוסיף עסקאות קריפטו לבלוק בתוך בלוקצ'יין.

ברגע שהבלוק מתמלא, כל העסקאות שבו יושלמו והמידע על העסקה החדשה יישמר לצמיתות בשרשרת.

להבהרה, כשאתם שולחים BTC מארנק החומרה או התוכנה שלכם לאדם אחר, כורה עובד מאחורי הקלעים כדי לאמת את העסקה ולוודא שהנמען מקבל את הסכום המקביל של BTC.

ברגע שבלוק העסקאות מתמלא, הכורה מקבל תגמולי כרייה. נכון לעכשיו, התגמול על כריית בלוק BTC הוא 3.125 BTC לבלוק. זאת כי כורים הם כמו המבקרים של הבלוקצ'יין, שמונעים בעיות אבטחה כמו הוצאה כפולה. לכן משלמים להם על עבודתם.

תגמול הכרייה הנוכחי נכנס לתוקף לאחר אירוע החצייה של ביטקוין ב-2024, וכל כורה מקבל את התגמולים שלו מתווספים להיצע במחזור של המטבע, וכך נוצרים מטבעות חדשים באמצעות פעילותו.

למה היא דורשת צריכת אנרגיה גבוהה?

עסקאות קריפטו הן מבוזרות, ולכן פלטפורמות מימון מבוזר (DeFi) ובלוקצ'יינים יכולים לבצע עסקאות אוטומטיות בלי צדדים שלישיים כמו בנקים.

במילים אחרות, כריית קריפטו היא הדרך האוטומטית לאמת עסקאות קריפטוגרפיות באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין. עם זאת, תהליך אימות העסקאות דורש כמויות גדולות של אנרגיה כי הרשת נשענת על מכשירי חומרה ותוכנה חזקים.

כורים צריכים לחבר חומרה מתוחכמת, כמו מעגלים משולבים ייעודיים (ASICs), לרשת הבלוקצ'יין כדי לפתור חידות קריפטוגרפיות של כרייה ולקבל עסקאות שמוקצות להם. 

המכשירים האלה דורשים הרבה חשמל וכוח חישוב. לפי מדד צריכת החשמל של ביטקוין של קיימברידג', צריכת החשמל של כריית ביטקוין יכולה להגיע ל-240 טרה-וואט שעה (TWh).

יתרה מזו, קושי הכרייה של הבלוקצ'יין משפיע גם על צריכת האנרגיה. בלוקצ'יינים ידידותיים לכרייה כמו ביטקוין מתאימים את קושי הכרייה שלהם מעת לעת כדי להבטיח שכורים מאמתים בלוקי עסקאות בקצב מסוים.

ככל שיותר כורים מצטרפים לרשת, הרשת מעלה את קושי הכרייה כדי להקשות על פתרון החידה הקריפטוגרפית. זה דורש כלים חזקים יותר וצריכת אנרגיה גבוהה יותר. 

מכיוון שהרשת תלויה בכך כדי להבטיח שהעסקאות יתנהלו בצורה חלקה ושיש אלפי מכשירים כאלה בשוק, קל להבין למה יש אנשים שמודאגים מהשפעתה על הסביבה ומהקיימות שלה לטווח ארוך. 

אילו מטבעות קריפטוגרפיים משתמשים בכרייה לעסקאות?

אף שכריית קריפטו פופולרית, חשוב לציין שלא כל המטבעות הקריפטוגרפיים משתמשים במודל אימות העסקאות הזה. כדי להבין זאת טוב יותר, בואו נדבר על מנגנוני הקונצנזוס הפופולריים שבהם בלוקצ'יינים פועלים.

הוכחת עבודה

מנגנון קונצנזוס הוכחת העבודה (PoW) משתמש בפעילות כרייה כדי לאבטח את רשתות הבלוקצ'יין שלו. לכן כל מטבע קריפטוגרפי שדורש כורים כדי לאמת עסקאות פועל באמצעות הוכחת עבודה. 

משתתפי הרשת פותרים משימות מתמטיות מורכבות והכורה המהיר ביותר מקבל את העסקה. לאחר מכן העסקה מאומתת בהצלחה והם מתוגמלים במטבעות חדשים שמתווספים לבלוקצ'יין. 

כשמדברים על קריפטו ועל השפעתו הסביבתית, בלוקצ'יינים מסוג PoW הם בעצם התורמים הגדולים ביותר. הבלוקצ'יינים האלה דורשים כוח חישוב ואנרגיה גבוהים כדי לפעול. לכן כל מטבע שאפשר לכרות משתמש במנגנון הקונצנזוס PoW. 

דוגמאות למטבעות PoW כוללות ביטקוין, Litecoin, Dogecoin, Bitcoin Cash, Monero ואתריום 1.0.

הוכחת סטייק

מנגנון הקונצנזוס של הוכחת סטייק (PoS) הוא מודל אימות קריפטו חדש יותר שמשתמש בפחות אנרגיה כדי לאשר עסקאות. בניגוד ל-PoW, שמשתמש בכורי הרשת, PoS מאבטח את הבלוקצ'יינים שלו ויוצר טוקנים חדשים באמצעות ולידטורים.

במילים אחרות, PoS אינו דורש חידות מתמטיות ואנרגיה אינטנסיבית כדי לבצע עסקאות. במקום זאת, ולידטורים מבצעים סטייקינג של הנכסים שלהם בחוזה חכם. סטייקינג קריפטו דורש נעילת הנכסים לתקופה מוסכמת, אבל אפשר לשחרר אותם אם רוצים.

ב-PoS הרשת בוחרת ולידטורים לפי כמות הנכסים שהם ביצעו בהם סטייקינג. כך, ככל שתנעלו יותר מטבעות בבריכת סטייקינג, כך יגדלו הסיכויים שצומת שלכם ייבחר לאמת עסקאות.

חשוב לציין שאין תגמול קבוע במערכת PoS. לאחר אימות עסקאות תקבלו קריפטו חדש לפי אחוז הסטייק שלכם בבריכת הסטייקינג הכוללת. כלומר כמות הסטייק שלכם קובעת את התגמול. 

למשל, אתריום 2.0 החדשה פועלת באמצעות PoS, וצריך לבצע סטייקינג של 32 ETH כדי להצטרף לרשת הולידטורים. תגמול הסטייקינג של ETH הוא כ-4% עד 7% בשנה. כלומר תקבלו כ-1.6 ETH עד 2.24 ETH בשנה אם תבצעו סטייקינג של 32 ETH לאותה תקופה.

מלבד אתריום 2.0, מטבעות קריפטוגרפיים נוספים שמשתמשים בקונצנזוס PoS כוללים את Cardano, Polkadot, Solana, Tron וPolygon. בגלל האנרגיה הנמוכה הנדרשת להפעלתם, ההשפעה הסביבתית שלהם אינה משמעותית כמו של בלוקצ'יינים מסוג PoW.

מהן ההשפעות הסביבתיות של כריית קריפטו?

כריית מטבעות קריפטוגרפיים פוגעת בסביבה בדרכים רבות. כמה מהדרכים שבהן פעילות כריית ביטקוין משפיעה על הסביבה כוללות:

טביעת רגל פחמנית גדלה  

חלק מהכורים משתמשים בדלקים מאובנים ובדלק גז טבעי כדי להפעיל את הציוד שלהם. אלה פולטים גזים רעילים לאטמוספרה ותורמים לבעיות סביבתיות כמו התחממות כדור הארץ ושינוי האקלים.

למשל, לפי Digiconomist, רשת הביטקוין תורמת כ-95 מיליון טון פחמן דו-חמצני (CO₂) לנפח השנתי העולמי. זה בערך אותה כמות של פליטות גזים כמו במדינות קטנות כמו ניגריה.

מכיוון שעדיין יש רשתות PoS רבות ועוד נוצרות, בטוח לומר שפליטות הפחמן לא יאטו בקרוב. 

טביעת רגל מים גדלה

מלבד זיהום האוויר, פעילות כריית ביטקוין תורמת גם לצריכת המים העולמית. ציוד הכרייה מייצר כמות גדולה של חום וצריך לקרר אותו כדי למנוע התחממות יתר, מה שמגדיל את צריכת המים. 

בשנה אחת כריית ביטקוין צורכת יותר מ-2600 גלונים של מים. לפי נתונים של Digiconomist, טביעת הרגל של המים בכרייה דומה לצריכת המים הכוללת במדינה כמו שווייץ. 

לכן אם פעילות כרייה מתרחשת במדינות עם משאבי מים מוגבלים, התושבים יסבלו מהפחתת אספקת המים. 

פסולת אלקטרונית

פעילות כריית קריפטו תורמת גם לכמות ניכרת של פסולת ציוד IT ברחבי העולם. מכיוון שחומרת כרייה כמו ASIC מתיישנת ונשחקת במהירות, כורים משליכים אותה לא פעם ומשדרגים לחדשה בתוך זמן קצר. 

מכיוון שקשה להשליך או למחזר את הכלים האלה, הם הופכים לפסולת פיזית.  

לפי אותו מקור נתונים, נוצרים כ-31,000 טון פסולת ציוד IT בשנה בגלל כריית קריפטו. זה שווה ערך לנתון הפסולת במדינת הולנד. 

צריכת אנרגיה מוגברת 

כפי שצוין קודם, כלי כריית קריפטו מתוחכמים ודורשים הרבה חשמל כדי לפעול. ככל שיש יותר פעילות כרייה באזור מסוים, כך הכורים צורכים יותר חשמל. 

להבהרה, כריית ביטקוין לבדה צורכת כ-170 טרה-וואט שעה (TWh) בשנה, שזה שווה ערך לצריכת החשמל של מדינה קטנה יחסית כמו פולין. 

כלומר ספקי חשמל יכולים להפוך כורים ללקוחות העיקריים שלהם ולשלול מאנשים במקומות מסוימים, בעיקר מקהילות מקומיות, אספקת חשמל מספקת. 

המניע העיקרי להשפעות האלה הוא העניין ההולך וגדל בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים, בעיקר כשמשקיעים להוטים להשקיע בשווקי שוורים. עם עלייה במדד הפחד והחמדנות ובפחד מהחמצה (FOMO), צריכת האנרגיה של ביטקוין ושל מטבעות קריפטוגרפיים דומים שיש עליהם ביקוש עולה.

האם כריית קריפטו יכולה לצרוך פחות אנרגיה?

כורי מטבעות קריפטוגרפיים יכולים להפחית את צריכת החשמל שלהם בדרכים שונות. יש הטוענים שהם יכולים להשתמש באנרגיה מתחדשת כמו שמש ורוח כדי להפעיל את המכונות שלהם. אחרים מציעים בריכות כרייה שמאפשרות למשתמשים לשלב את המשאבים שלהם במקום להחזיק תחנות כרייה בודדות. 

עם זאת, יש מי שטוענים לגבי המגבלות של אמצעי ההפחתה האלה. למשל, כורי ביטקוין ימשיכו להסתמך על חומרת כרייה חזקה, שתורמת לחום, לפליטות גזים ולאתגרים אחרים שהודגשו. 

לכן הדרך היעילה ביותר להפחית את ההשפעות השליליות של כריית קריפטו על הסביבה היא לאמץ יותר פרויקטים מסוג הוכחת סטייק. הפרויקטים האלה אינם דורשים כוח חישוב או כלים נרחבים, ולכן הם ידידותיים לסביבה. 

למשל, פליטת הפחמן הדו-חמצני של אתריום דווחה כ-35.4 מיליון טון ב-2022, אבל היא ירדה ל-0.01 מיליון טון לאחר המעבר מ-PoW ל-PoS. כמו בכריית ביטקוין, גם ולידטורים מתוגמלים על מאמציהם, ולכן אפשר לצמצם את מספר הכורים. 

מנגנוני קונצנזוס אחרים כמו הוכחת היסטוריה (PoH) והוכחת סמכות (PoA) נשענים גם הם על חוזים חכמים ואינם דורשים ציוד עתיר אנרגיה. 

אם אתם מפתחים או חברה שמעוניינים לבנות את פרויקט הקריפטו הירוק הבא, אפשר לשתף פעולה עם ספקי שירותי קריפטו כמו Zypto כדי להפוך את הפרויקט שלכם למציאות.

יש לנו פתרונות מותאמים אישית, כולל פיתוח פרויקטי בלוקצ'יין בהתאמה אישית, כדי לתמוך בעסקים שרוצים לתרום להפחתת ההשפעות הסביבתיות של פעילות כריית קריפטו. אפשר ליצור איתנו קשר כדי ללמוד איך נוכל להיות חלק מהפרויקט שלכם.

____________________________________________________________________________